איך להפוך ריצה להרגל (בלי להילחם בעצמכם כל פעם מחדש)

אם קראתם את הפוסט הקודם והתחלתם לרוץ – מעולה! אבל עכשיו מגיע האתגר האמיתי: איך מתמידים? איך הופכים את הריצה להרגל קבוע ולא רק ל"דבר שעשיתי שבוע ואז ויתרתי"?

התשובה פשוטה: אל תבנו על כוח רצון, תבנו על הרגלים. כוח רצון הוא כמו סוללה – הוא נגמר. הרגלים, לעומת זאת, עובדים על אוטומט. הנה איך ליצור אותם

תורידו את החיכוך?

ככל שהדרך לריצה תהיה קלה יותר, כך יהיה לכם קל יותר לצאת.

קובעים שעה קבועה – פחות מקום להתלבטויות

בגדי הריצה – מוכנים מהערב – בלי תירוצים בבוקר.

מסלול מוכר מראש – בלי התלבטויות של "לאן לרוץ?".

בנו לכם מערכת של תגמול

מגיע לכם אספרסו איכותי לפני שיוצאים - או כל תגמול אחר שמשמח אתכם לפני או אחרי הריצה. הפכו את הריצה לחוויה שכוללת גם פינוק קטן.

קבוע עם שינויים

ברגע שיש מסגרת קבועה, אפשר ורצוי לשחק בתוכה: השינוי יכול להיות בתוך הריצה (לרוץ 3 דקות מהר במקום 2 דק'), במסלול עצמו (היום אני רץ צפונה אבל מדרך אחרת) או במשך (אוסיף 3 דקות). ככל שתעשו את זה בשגרה קבועה (למשל, כל שני וחמישי ב-7:00 בבוקר), כך המוח שלכם יראה בזה חלק טבעי מהיום. המוח שלכם אוהב שגרה עם קצת גיוון – כך ההרגלים נשמרים מבלי להפוך למשעממים.

מצאו מחויבות חיצונית

קבעתם עם חבר? הסיכוי שתצאו לריצה גבוה בהרבה. הצטרפתם לקבוצת ריצה? אף אחד לא רוצה להיות זה שמבריז. אפילו פרסום פומבי של הכוונה לרוץ (למשל, לשתף סטורי) יכול לעזור להכניס מחויבות

מצאו את נקודת ההנאה שלכם

קבעתם עם חבר? הסיכוי שתצאו לריצה גבוה בהרבה. הצטרפתם לקבוצת ריצה? אף אחד לא רוצה להיות זה שמבריז. אפילו פרסום פומבי של הכוונה לרוץ (למשל, לשתף סטורי) יכול לעזור להכניס מחויבות

התחברו לסביבה החיצונית - שימו לב לנוף, לאוויר, לתחושות בגוף.

שמעו פודקאסט או מוזיקה שאתם אוהבים במיוחד.

חשבו על הריצה כזמן איכות עם עצמכם - זמן מחשבה, התבוננות או דווקא ניתוק.

חשבו על הסיפוק שאחרי

אין לכם כוח לצאת? תזכרו איך אתם מרגישים אחרי ריצה – זה תמיד שווה את זה. רגע הסיפוק כשאתם חוזרים הביתה אחרי ריצה טובה הוא אחד המרגשים ביותר.

ריצה לאורך זמן היא דרך חיים

רוב האנשים שלא מתמידים בריצה פשוט לא בנו הרגלים נכונים. אל תהיו כמוהם. בנו שגרה חכמה, הורידו חיכוך, הפכו את זה לכיף – ותראו איך הריצה הופכת להרגל טבעי, כמעט כמו צחצוח שיניים.

צעד קטן היום = הרגל גדול מחר (הנעליים כבר מחכות מחוץ לדלת הכניסה)